2024 - מלחמה חרבות ברזל...מלחמה חרבות ברזל 20242024 - מלחמה חרבות ברזל 2024
חזרהעריכה
פרטים (122)
יחידת כפיר ישנו בלילה בגן ילדים בזיקים, ...
סדר שבועי ...מעלה החמישה/ זיקים...
קובי פודה עם בני גנץ בשדות זיקים....
כיתת כוננות זיקים
רבי מארח את בני גנץ
הוזמנתי היום לפאנל של חדשות 12 לדבר על ה...
חייבת לפרוק את שעל לבי❣️ כן, כבר יותר מ...
7.10.23 היום בו הכל השתנה, 7.10.23 היום ...
יוצא לחיים חדשים גיבור כיתת הכוננות מקיב...
IMG-20240214-WA0006
IMG-20240122-WA0010
IMG-20240214-WA0011
IMG-20240121-WA0043
IMG-20240209-WA0015
IMG-20240127-WA0015
IMG-20240204-WA0032
IMG-20240121-WA0092
IMG-20240209-WA0016
IMG-20240124-WA0044
IMG-20240121-WA0087
IMG-20240214-WA0025
IMG-20240124-WA0042
IMG-20240121-WA0110
IMG-20240214-WA0029
IMG-20240205-WA0012
IMG-20240211-WA0007
IMG-20240121-WA0108
IMG-20240214-WA0034
IMG-20240121-WA0102
IMG-20240208-WA0020
IMG-20240205-WA0007
IMG-20240206-WA0047
IMG-20240121-WA0049
IMG-20240213-WA0009
IMG-20240121-WA0053
IMG-20240218-WA0025
IMG-20240121-WA0050
IMG-20240205-WA0050
אז להזמנתו האדיבה של זאב אנגלמייר, הגעתי...
אומרים לנו שאין מניעה ביטחונית לחזור לעו...
חוזרים לקיבוץ ...
ביטחון זיקים
מועצה חוף אשקלון
חשמל לנו...
פתיחת חדר האוכל
מכבסה ומחסן בגדים
אסתר פלונק
גשם גשם בוא...
שטח צבאי
כוננות
צה"ל
דרום אדום
פיקוד העורף
שלום לכולם...
תושבים שלום...
הביתה...
צבע אדם ...
יומן מלחמה...
לפני חצי שנה...
לפני חצי שנה...
כווננות
מועצה
אורחים
פשוט...ייאוש
בשקט...
שלום,
בעקבות חזרתם של מספר הולך וגדל של חברות וחברים לקיבוץ, אנו פועלים למען הפעלת ענפים ושירותים חיוניים בקיבוץ וביניהם:
- כלבו.
- חדר אוכל.
- רפת (בעיקר בשבתות)
- מטעים.
- נוי.
אנו מבקשים את התגייסותם של החברים/ות לעבודה בענפים אלו, גם על מנת שנוכל לחלוק את העומס, וגם כדי לאפשר מגורים נוחים בזיקים למי שבוחר בכך.
מי שיכול לסייע, נא ליצור קשר עם שקד.
שבת שלום
תושבי זיקים היקרים
חלפו 75 ימים מאז הבוקר הקשה של ה 7 באוקטובר
ורק כעת מצאתי פנאי לרגע לכתוב לכם כמה מילים.
על מה שקרה באותו הבוקר ושלושת הימים שאחריו
אני יכול לכתוב ספר שלם.
ההתקלות, הפצועים,הנתק מהצבא, הקשר עם אמנון ואיתמר שהיו היחידים שעזרו לנו בשעות הקשות האלה ומערכת החירום הישובית שהתגלתה במלוא גדולתה.
לצד תושבים מבוהלים נצורים ומנותקים מחשמל מים מידע, כאשר אנו נדרשים בכל כמה דקות לקבל החלטות
הרות גורל על חיי התושבים כולם.
ידענו לא מעט אירועי ביטחון בזיקים אבל מה שקרה באותם ימים הייתה מלחמה וכאשר היא מתנהלת אצלך בישוב זה הסיוט הכי גדול שיכול להיות.
כבר באותו היום היחידה שלי גוייסה בצו 8
אבל אני לא יכולתי לעזוב את הקיבוץ במצב הזה נשארתי יומיים נוספים לסייע לייצב את המערכת בזיקים.ורק אז הצטרפתי לחיילים שלי.
לאחר יומיים של אימונים הבאתי את כל היחידה לקיבוץ.
אלא היו ימים שעוד היו מחבלים בודדים פזורים בשטח והחמאס עוד ניסה לשחזר הצלחות בפשיטות מהים
ואני לא הייתי מוכן להתכונן למלחמה באיזה בסיס אימונים כאשר בקיבוץ שלי עדיין נלחמים.
בלב אמרתי לעצמי בואו נראה אותם עכשיו מנסים לתקוף את הקיבוץ שאני נמצא בו עם 100 הלוחמים שלי
לוחמים מצויידים מאומנים וחדורי מוטיבציה.
וכך במשך שבועיים התחלנו את המלחמה בזיקים
מנצלים את השטחים הגבוהים בקיבוץ
לתקוף ולהשמיד אוייב ומתכוננים לכניסה הקרקעית.
מאז ועד היום אנחנו נלחמים ברציפות בעזה.
צהל שלוחם ברצועה זה ממש לא הצבא של ה 7 באוקטובר. ברצועה נלחמים עשרות אלפי חיילים בסדיר בקבע ובמילואים בתקיפות באומץ וביסודיות.
בכל מקום שמגיעים אליו משמידים אוייב
מפרקים תשתיות ואוספים אמלח מעל ומתחת פני הקרקע. הלחימה הזו היא מאוד איטית אבל היא מביאה להישגים מעולים כל יום יש עוד ועוד יעדים ואין אבן שלא הופכים אותה.
ללחימה הזו יש גם מחירים כבדים
אין יום שעובר שאין בו נפגעים וזה כואב
אבל זו היא מלחמה וזה המחיר שאנו נאלצים לשלם בכדי לנצח בה.
בכל התקופה הזו קיבוץ זיקים הפך לבית השני לחיילים שלי. המפקדה האחורית יושבת במוסד הבית ומשם מארגנת ושולחת לנו את האמצעים לעזה.
ובכל הפוגה אנחנו יוצאים להתארגן מחדש בזיקים ומשם נכנסים שוב פנימה.
זה המקום להודות להנהלת הקיבוץ והאגודה שמאפשרת את זה.
לאביתר ועידן קריאף שהם אנשי הקשר שלנו
ולעשרות המשפחות מהקיבוץ שבמשך כל התקופה מסייעות ותומכות
( אני בכוונה לא מציין שמות אני אפילו לא מכיר את כולם)
משפחות שנתנו את הבית שלהם למקלחות
לבישולים חברים שמארגנים ארוחות לפני הכניסה וביציאה מעזה,
זה מחמם את הלב ונותן כוח להמשיך במלאכה.
המחיר הנוסף של הלחימה היסודית הוא מחיר הפינוי.
אני מכיר את הקשיים שלכם ומזדהה איתם
לא משנה לאיזה מקום התפנתם בסוף כל אחד רוצה את הפינה שלו בבית שלו עם המשפחה שלו.
מצד שני אני יכול להגיד במלוא האחריות שכל יום שעובר צהל מנצל לטובת העמקת ההישג
וזה מה יבטיח הרבה יותר ביטחון עבורנו בימים שאחרי המלחמה.
ביומיים האחרונים אני בהפוגה בארץ
ואני ער לשיח שמתקיים סביב החזרה לזיקים כבר כעת.
מי שמכיר את דעותי לאורך כל השנים מבין בוודאי שאני בטוח שזו טעות.
אנחנו עדיין בלחימה
ואף אחד בצבא לא יכול להבטיח ביטחון אישי למי שמגיע לקיבוץ
האיום של הירי הרקטי לא הוסר לגמרי וגם איומי הנט ארוך הטווח.
המדינה שלנו כבר שילמה מחירים כבדים מנשוא בחיי אדם במלחמה הזו ואין סיבה שמישהוא בקיבוץ יפגע
כי האיום ממשי וכאשר הוא מתממש הוא קטלני.
צריך לדעתי להשאיר את השהות בקיבוץ לחיוניים בלבד
עד סוף הלחימה.
הדברים האלה מעוררים תהיות על העיתוי
מתי זה ייגמר?
ואני ממליץ לכולם לא לעסוק בעיתוי אלא
באיך זה ייגמר
איך זה ייגמר מבחינה צבאית נשאיר לגנרלים
צריך לעסוק באיך זה יגמר:
מבחינה אישית ( הרי כולנו נפגעי טרור) וחייבים לחזק את הנפש.
מבחינה משפחתית גם בשל המתקפה שחוינו וגם בשל לחצי הפינוי חייבים לחזק את התא המשפחתי
ומבחינה קהילתית
אני בטוח בחוסנה של קהילת זיקים
ובתבונה של הנהגת הקהילה לנווט את העסק כהכנה ליום שאחרי ואני יודע שהנהגת הקהילה עוסקת בזה כבר כעת ובמלוא הרצינות.
ואני בטוח ביכולת שלנו להתגבר על המשבר ולבנות מחדש ובהדרגה את האימפריה של זיקים.
אני מודע לקושי שהפיצול בפינוי גרם
ואני בטוח שאנחנו ניהיה חזקים ממנו.
בשבילי ובשביל החיילים שלי הניצחון האמיתי יהיה לראות את הישובים בעוטף חוזרים לפרוח.
לסיום אני חייב מילה למערך הביטחון המופלא שלנו
אביתר הרבשצ, עידן קריאף שהחליף אותי בביטחון עד שהתגייס בעצמו, שחר מור
והאנשים המופלאים בצוותי צחי ובכיתת הכוננות.
אתם מדהימים
ואתם מעוררים השראה
ואני לא מתייחס רק לתפקוד בימים הראשונים
אני רואה אתכם מחזיקים את מערך הביטחון בקיבוץ ואת מערך הפינוי בתפקוד גבוה
דווקא בימים אלא שלכל אחד יכול להיות תירוץ לעסוק בעיניינים האישיים שלו
אתם מנהלים את המערכת באופן מדהים
אשרי הישוב שזה מערך הביטחון שלו
אתם מדהימים זכינו בכם.
אני חוזר היום עם היחידה שלי לקרב הבא שלנו ואנחנו נמשיך להילחם עד שיחליפו אותנו,
ואתם תושבי הקיבוץ באשר אתם תחזיקו מעמד !
מחכה כבר לפגוש אתכם ביום שאחרי
בשמי
בשם ערן שני שנלחם איתי כתף אל כתף מהיום הראשון
ובשם כל החיילים בפלסר 460
תודה ענקית לקיבוץ המדהים שלנו.
סא״ל דניאל נחמיה
מפקד פלסר 460
ויור ועדת ביטחון בזיקים
*ערב טוב תושבים יקרים,*
בהמשך לשיח קהילות שקיימנו לאחרונה יחד, התקיימה היום ישיבת קבינט שעסקה בישובי 0-4 לגביהם טרם התקבלה החלטת הממשלה בנושא חזרתם. בישיבה דרשתי לאפשר לתושבים המעוניינים בישובים אלה להאריך את שהות הפינוי במימון המדינה עד לתום שנת הלימודים (ראשית יולי).
ביחס לנתיב העשרה מתקיים דיון בנפרד.
כמו כן, דרשתי שתושבים המעוניינים לחזור לביתם יזכו להמשך מענק האכלוס עד למועד החזרה שיקבע לגבי כל ישוב.
לאור הדרישה, הנחה ראש הממשלה את גורמי המקצוע לבחון בחיוב את הבקשה ולמסור את המלצותיהם בתוך 10 ימים.
נעדכן בכל התפתחות.
*בברכה,*
*איתמר רביבו,*
*ראש המועצה*
חברים שלום,
אתמול בערב קיבלנו בשורה משמחת -
בשעה טובה, רשות החשמל אישרה את הצטרפותנו למתווה "מחלקי חשמל הסטוריים", מה שיאפשר הקמת מערכות סולאריות רבות על גגות ברפת, במבני המפעלים, במאגר הביוב ובמקומות נוספים.
למרות קשיים ביורוררטיים לא מועטים, התעקשנו ששטח המחלק יכלול את כל שטח הקיבוץ, ולשמחתי מצאנו ברשות החשמל אוזן קשבת והמון רצון לעזור וללכת לקראתנו.
שבת שלום
שלום רב,
אנו שמחים להודיע על פתיחת חדר האוכל בזיקים, החל מיום ראשון הקרוב ה- 28.1.
אנחנו מודים לסיטה על ההתגייסות והאחריות שהיא לוקחת להפעיל את החד"א יחד עם גלי נקש, לה אנו מודים על לקיחת האחריות לפתיחת הכל בו והסיוע בחד"א ?
חד"א יהיה פתוח בכל יום (מראשון עד חמישי) בין השעות 11:00 ל- 13:00 עם אפשרות לישיבה או לקיחת מנות הביתה.
בכל בוקר יפורסם בווטסאפ של כלל הקהילה התפריט עם מחירי המנות לאותו יום.
ותיקים שמתקשים להגיע לחד"א ומבקשים לקבל אוכל לביתם, מתבקשים להודיע לסיטה בכל בוקר, עד השעה 09:00.
אנשים שיהיו מעוניינים לקחת מנות לסופ״ש, מתבקשים להודיע לסיטה עד מחר, יום רביעי, בשעה 09:00 בבוקר ולציין את כמות המנות שהם מעוניינים להזמין.
בתקווה לימים טובים
שלום לכולם,
אנחנו שמחים להודיע על פתיחת המכבסה והקומונה. אנחנו מודים מקרב לב לגילה ויעל דרור אנגל על ההתגייסות והאחריות שלקחו להפעלת הענף. כבר היום הן הספיקו לכבס ולקפל את כל הכביסה. מחר יהיה פתוח לזריקה ואיסוף של הכביסה. הענף יפתח פעמיים בשבוע. על הימים והשעות יצא פרסום נפרד.
תודה ולילה טוב.
שלום
הלוויה של אסתר פלונקה תתקיים מחר, יום שני בשעה 11:00 *בקיבוץ יסעור*.
יושבים שבעה בביתם של מרקי וסמדר *בזיקים*, מיום שלישי עד יום שישי (כולל) בשעות 09:00 עד 13:00;
ומ-16:00 עד 20:00.
גשם, גשם ?❄️?️
1. ממוצע הגשם הרב שנתי בזיקים בחודש ינואר הוא 205 מ"מ.
2. הכמות הגבוהה ביותר שנמדדה אי פעם היתה בינואר שנת 2020 (298 מ"מ).
3. והשנה... שיא חדש ?
התברכנו בינואר הגשום אי פעם, עם 329 מ"מ ??☔
שבת שלום לתושבי זיקים
1. הירי שנשמע היום וגם בימים אחרים הוא ירי מלחימה בתוך רצועת עזה.
2. לא היה אירוע מבצעי בחוף או במרחב הישוב.
3. הקיבוץ כבר לא שטח צבאי סגור מ-21/2
4. החוף עדיין שטח צבאי סגור.
5. במידה ויהיה אירוע הקשור לזיקים או משפיע בכל צורה על תושביו - יצא עדכון מיידי לתושבים.
בברכה צחי ובטחון זיקים
לתושבי זיקים שלום.
אנחנו שומעים כמוכם את הידיעות בתקשורת על כוננות בישראל מחשש תגובה איראנית.
לידיעתכם אין שום הנחיה של פיקוד העורף או גורמי בטחון אחרים על צורך בפתיחת מקלטים. במידה ויהיה צורך בכניסה למרחב מוגן, המרחב המוגן בזיקים הוא הממדים.
כמובן שבמידה ותהיה הנחיה אחרת נעדכן את הציבור.
בברכת שבת שלום צחי ובטחון זיקים
שלום,
קולות הירי/הפצצות הנשמעים מדי פעם, וישמעו גם בהמשך, הם ירי של צה"ל.
אנחנו לא נוציא הודעה בכל פעם שמתבצע ירי.
*במידה ויהיה אירוע שונה או חריג ניידע מיידית.*
פסח שקט ורגוע
שלום לכולם
למרות המצב גם השנה מתקיימת פעילות במסגרת *דרום אדום* בנגב המערבי
החל מה-2 בפברואר ולאורך ארבעת סופי השבוע בפברואר תתקיים הפעילות המסורתית ״דרום אדום״ בנגב המערבי.
קיום הפעילות מתאפשרת בהתאם להערכת המצב הביטחונית, עם מספר התאמות בצל המלחמה. בעיקרן - הסטת מוקד האירועים לחלקה המזרחי של גזרת הנגב המערבי.
*כביש 232 מצומת יד מרדכי ועד לכרם שלום יסגר במהלך סופי השבוע בהם מתקיים האירוע. בנוסף יהיה חסם בצומת הג'חנון לכיוון הים*
המרחב יתוגבר בנוכחות של כוחות צה״ל, המשטרה הצבאית ומשטרת ישראל על מנת למנוע התקהלויות בסמוך לגבול עזה.
תגבור זה לא קשור למצב הבטחוני אלא לארועי דרום אדום.
שימו לב, חלקו המערבי של העוטף כולל זיקים עדיין מוגדר כשטח צבאי סגור בשל הלחימה, ולכן החיילים בשער לא יאפשרו כניסת מטיילים לזיקים
מבחינת תושבי זיקים אין שום שינוי בהנחיות.
בברכה,
צחי ובטחון זיקים
דובר צה"ל:
*שינויים במדיניות ההתגוננות של פיקוד העורף בעוטף עזה*
בתום הערכת מצב, הוחלט כי החל מהיום (ה') בשעה 18:00 יבוצע שינוי במדיניות ההתגוננות באזור הנחיה עוטף עזה, למעט החרגות שנקבעו במספר יישובים. מדיניות ההתגוננות נקבעת מתוך שאיפה לאזן בין הצלת חיים וקיום שגרת חירום.
במסגרת השינויים תתאפשר התקהלות של 100 אנשים בשטח פתוח ו-300 אנשים בשטח סגור, וקיום פעילויות חינוכיות לרבות בתי ספר וגני ילדים במקום שאפשר להגיע ממנו למרחב מוגן תקני בזמן התגוננות.
השינויים יתאפשרו ביישובי העוטף, למעט עשרה יישובים בהם תתאפשר התקהלות בשטח פתוח של 50 אנשים, ובשטח סגור של 100 אנשים. עשרת היישובים הם: נירים, כרם שלום, ניר עוז, כיסופים, עין השלושה, סופה, חולית, נתיב העשרה, כפר עזה ונחל עוז.
מצורפת מדיניות ההתגוננות של פיקוד העורף: https://IDFANC.activetrail.biz/ANC02012024.151818
יש להמשיך ולעקוב אחר ההנחיות המפורסמות על ידי פיקוד העורף באמצעי ההפצה הרשמיים. ההנחיות המלאות מעודכנות בפורטל החירום הלאומי וביישומון פיקוד העורף.
שלום לכולם.
עדכון התנהלות בזיקים:
יצא צו אלוף חדש ולפיו החל מה-21/2/24 זיקים ועוד ישובים נוספים כבר לא מצויים תחת ההגדרה של שטח צבאי סגור.
בהתאם לכך, אנו משנים את שיטת בקרת כניסת התושבים והאורחים לזיקים. המטרה היא לבטל את הצורך ברישום כניסות ויציאות של *תושבי* זיקים.
במקביל, חמ"ל זיקים ממשיך לפעול באופן מלא 24/7 ולנהל רישום של כל התושבים הישנים בזיקים, ושל כל האורחים המבקרים בזיקים.
לצורך שינוי השיטה, הכנו מדבקות של אגודת מתישבי זיקים, ונחלק אותן לכל תושבי זיקים בעלי רכב, להדבקה על החלון הקדמי של הרכב (בצד הנוסע). המדבקות יאפשרו לחיילים לזהות מי תושב זיקים, והם יבדקו רק את פרטי הנכנסים שאין להם מדבקות.
מדבקות יודבקו גם על כל רכבי קיבוץ זיקים, ובנוסף על רכבי העובדים המגיעים באופן קבוע לזיקים, פולירון, פולירית, ואחרים.
*האחריות לעדכון החמ"ל על תושבים הישנים בזיקים עוברת מהחיילים בש"ג לתושבים*
תושבים שחזרו באופן קבוע לזיקים מתבקשים לעדכן את החמ"ל בעת הגעתם לזיקים.
תושבים שמגיעים לישון ללילות בודדים, מתבקשים לעדכן בכך את החמ"ל.
עדכון החמ"ל אפשרי דרך טלפון, וואטס-אפ או הגעה פיזית לחמ"ל.
כלל התושבים בעלי רכבים מתבקשים להגיע לחמ"ל החל מיום שני לצורך קבלת המדבקה, רישום פרטיהם, וקבלת דף הסבר והנחיות לצורת ההתנהלות בזיקים בשלב הנוכחי.
תודה
צח"י וצוות בטחון זיקים.
תושבים שלום לכולם
היום מתבצעת יציקת משטח בטון, בציר המערכת בעלייה מכיוון המתבן לחניית בית עלמי.
הנכם מתבקשים להתרחק מהציר ומיציקת בטון הטרי ביממה הקרובה, בדגש על בני נוער המסתובבים באופן עצמאי בשטחי הקיבוץ ובעלי כלבים אשר יוצאים לטיולים בשעות הערב.
בסיום היציקה הציר ייחסם לתנועת רכבים.
הסתכלתי במילון כדי לדייק את עצמי מה זה אומר תחושת ביטחון, וזו ההגדרה שמצאתי: הגנה או תחושת הגנה מפני פגיעה פיזית או נפשית; השלווה והשקט הנפשי הנובעים מכך.
ואז שאלתי את עצמי את השאלה המבוקשת האם אני אמורה להרגיש כך? האם הילדים שלי אמורים להרגיש כך? האם כל הקהילה שלי אמורה להרגיש כך?
אחרי השבעה באוקטובר זה לא ברור כלל!!!
אחרי יותר מעשרים שנה שאנו סופגים ב"עוטף" שיגורי רקטות מרצועת עזה...
אחרי התופת שעברנו בשבת השחורה והתגלו הרבה מאד מחדלים ועוד יתגלו...
אחרי שכל התקופה היינו השכפ"צ של המדינה...
אז זהו!!! לא עוד!!
ה.ת.פ.כ.ח.נ.ו !!!
לא נחיה עוד כסומא, כ"פתי מאמין" ובאמונה שהכל "יהיה בסדר"
אומרים שביתו של האדם הוא מבצרו!!!
התחושה הזו היתה עד השבת השחורה.
מאותו יום הבנו שהמבצר הזה עלול להפוך להיות מלכודת מוות, מקום שהוא לא בטוח בעליל, לא מוגן- לא מירי טילים, לא משריפות ולא ממפלצות חלאות אדם!!!
אסור גם לשכוח את הטראומות והפגיעות הנפשיות שכל אלה שחוו את הזוועות "סוחבים" איתם.
כל אחד במידה זו או אחרת... שלא לדבר על הילדים התמימים שמביעים את החרדות בכל מיני תופעות גופניות ונפשיות שלא אפרט כאן.
אז לא ברור לי למה?
אם הביטחון לא חזר לאיזורינו והתותחים ממשיכים לרעום, יש עדיין חשש לירי טילים ולחדירת מחבלים מהאויר, מהים ומהיבשה אז למה החליטו עבורינו שאין מניעה ביטחונית לחזרת התושבים- התנסחות מעניינת הייתי אומרת!!!
מי יתן את הדין אם יקרה שוב תקרית ולו הקלה ביותר?
מי יטפל בשריטות שבוא יבואו ויצטרפו לחבריהם?
אותם אלה שהזניחו אותנו יותר מעשרים שנה?
אותם אלה שהפקירו אותנו, נטשו אותנו ובגדו בנו ברגע האמת?
ועכשו אותם "מנהיגים" נוקטים בצעדים נוספים
צעד אחד קוראים לו שוחד! כן, כן. מי שיחזור יקבל מענק.
צעד נוסף- אותם אנשים שלא ירצו לחזור במצב הקיים יורידו להם ממענק האיכלוס כך שאם ירצו להמשיך לגור במקומות מוגנים יותר בשכר דירה לא יוכלו, כי ידוע שזה עסק יקר כך שנוצר מצב שכולנו "מחושקים"- מילכוד 23.
מדינה שמנהיגיה אוכלים את יושביה!!!
"מנהיגים" שטובים מאד בסיסמאות-נשמיד, נביס, נמוטט ועוד...
אבל לצערי פחות במעשים...
"מנהיגים" שמנסים ללחוץ אותנו לקיר ובעקיפין מחייבים אותנו לחזור ולחיות בשדה קרב מבלי להחזיר אלינו לא את הביטחון ולא את תחושת הביטחון.
זה מה שנקרא משבר אימון!!!! נוסף.
אני קוראת לכל מקבלי ההחלטות באשר הם:
א. קודם כל תחזירו את כל החטופים לפני שאתם מחזירים את תושבי העוטף הביתה.
ב. עד שהאיומים לא יוסרו באיזור, אסור לאלץ אף אחד לחזור הביתה. כל אחד יעשה את השיקולים שלו ויחליט בקצב שלו אם ומתי לחזור. אסור להאיץ באף אחד כי אין אמת אחת!!!
ובינתיים באופן אישי, אני מחפשת מישהו או מישהי שיחזיר או תחזיר לי את הביטחון ואת תחושת הביטחון.
??????????????????
אומרים לנו שאין מניעה ביטחונית לחזור לעוטף.
נכון, אין. מבחינת הצבא.
אבל מבחינתם של התושבים בעוטף צריך לומר, אין באמת שינוי. וזה אומר: דריכות 24/7, חיפוש אחר מרחב מוגן בכל מקום שאליו אתה הולך, וחלונות בממד סגורים.
ואם לומר זאת במילים פשוטות: עוטף עזה.
הנה, כך נראה השבוע האחרון בעוטף עזה:
יום שני: צבע אדום ברעים, כיסופים
יום שלישי: צבע אדום באשקלון, זיקים, נתיב העשרה כרמיה
יום רביעי: צבע אדום בנחל עוז, עלומים ושוב נחל עוז
יום חמישי: צבע אדום בסעד, כפר עזה, שדרות, ניר עם
יום שישי: צבע אדום באשקלון, זיקים
יום שבת (היום): צבע אדום בבארי, חצרים.
אין מניעה ביטחונית, אבל אחרי סוף שבוע בזיקים,
אי אפשר להחזיר את הילדים לסיוט הזה.
תמונת ניצחון: השמדת חמאס
חזרה לעוטף: אחרי שלא יוכלו לשגר רקטות
יומן מלחמה:
7/10/23-7/4/24 חצי שנה של סיוט ובקצה, תקווה
חצי שנה שזה 6 חודשים, 24 שבועות, 184 ימים, 4416 שעות ו...
+1400 נרצחים
+200 חטופים
133 חטופים עדיין בשבי חמאס
604 חללי צה"ל
אלפי חיילים וחיילות פצועים בגופם ובנפשם
עשרות אלפי אזרחים מדינה מפונים מבתיהם
הראש לא קולט, הלב מתפוצץ והבטן מתהפכת. כל כך הרבה שאלות ואין תשובות.
חצי שנה שזה 6 חודשים, 24 שבועות, 184 ימים, 4416 שעות ועדיין פליטה בארצי. מנסה לייצר מתוך כל הרע הזה שגרה כלשהיא.
אני מנסה, באמת מנסה לראות את האופק, לראות את הטוב אבל, כשהאחראיים למחדל/אסון/שואה, (you name it) לא לוקחים אחריות (חלקם לפחות) או לא מתפטרים מתפקידם ו/או נפרדים מכיסאם וממשיכים לעשות כלום או יותר נכון עושים רק נזקים. אז כן, קשה מאוד לראות את האור שבקצה...
ובכל זאת,
לחצי השני של השנה המקולקלת הזאת אני מאחלת לי, למשפחתי, לחבריי ולאזרחי המדינה שהופקרו ב-7/10/23 שנחזור לחיות חיים שפויים, חיים של שיגרה וביטחון. שממשלת הזדון והעומד בראשה יוחלפו במנהיגים שיש בהם אמפטיה לאזרחי המדינה, מנהיגים שיהיו ראויים לעם הזה.
שהחטופים, כולם כולל כולם יחזרו
שלא יהיו עוד "הותר לפרסום"...
שנוכל לחזור הביתה (בדרום וגם בצפון)
שיחזרו הביטחון, תחושת הביטחון, השקט והאמון
ממש לפני *חצי שנה* נעקרנו מביתינו .
חצי שנה שאנחנו נודדים .
חצי שנה שבבית מלון חיים.
בחצי שנה קורים המון דברים.
חלקם נעימים חלקם בלתי נסבלים.
מתמקדת בשגרה , מנסה כל יום לחפש את מה שעושה לי להרגע.
אז המקום קסום ופסטורלי, התנאים מעולים ובאמת שלא רע לי.
יצרנו לנו קהלתיות
חיזקנו קשרי חברות .
יודעים לעטוף אחד את השניה ויודעים לתת מרחב מחייה.
אבל, כל הזמן חושבים על המחר
כל הזמן זוכרים שבסוף זה נגמר. מה יהיה ואיך נחזור מתי ולאן ?
האם נרגיש בטוח בגן העדן שהשארנו שם?
וחושבים על החטופים על החיילים ועל המשפחות שאיבדו חיים.
חצי שנה זה הרבה זמן , אנחנו עדיין כאן. חזקים וחלשים נופלים וקמים מעריכים את כל הנתינה ויחד עם זה בוכים על הנהגת המדינה.
רוצה לאחל להחזרתם של אחינו שנמצאים בגהנום , רוצה לאחל ששום חייל יותר לא יפול. שהפצועים בגוף ובנפש יחלימו במהרה. ושבעוד חצי שנה כל זה יהיה רק זכרון שיכתב בסרט או בסדרה.
אנחנו ננציח אנחנו לעולם נזכור
את ה7 לאוקטובר היום השחור.
ונמשיך ונצמח כי אין לנו מדינה אחרת ולבית נשוב כך או אחרת.
ונשארה רק התקווה
"להיות עם חופשי בארצינו"
וזאת כל בקשתינו.
? נחבק אחת את השניה כי זאת התרופה הכי טובה .
ממש לפני *חצי שנה* נעקרנו מביתינו .
חצי שנה שאנחנו נודדים .
חצי שנה שבבית מלון חיים.
בחצי שנה קורים המון דברים.
חלקם נעימים חלקם בלתי נסבלים.
מתמקדת בשגרה , מנסה כל יום לחפש את מה שעושה לי להרגע.
אז המקום קסום ופסטורלי, התנאים מעולים ובאמת שלא רע לי.
יצרנו לנו קהלתיות
חיזקנו קשרי חברות .
יודעים לעטוף אחד את השניה ויודעים לתת מרחב מחייה.
אבל, כל הזמן חושבים על המחר
כל הזמן זוכרים שבסוף זה נגמר. מה יהיה ואיך נחזור מתי ולאן ?
האם נרגיש בטוח בגן העדן שהשארנו שם?
וחושבים על החטופים על החיילים ועל המשפחות שאיבדו חיים.
חצי שנה זה הרבה זמן , אנחנו עדיין כאן. חזקים וחלשים נופלים וקמים מעריכים את כל הנתינה ויחד עם זה בוכים על הנהגת המדינה.
רוצה לאחל להחזרתם של אחינו שנמצאים בגהנום , רוצה לאחל ששום חייל יותר לא יפול. שהפצועים בגוף ובנפש יחלימו במהרה. ושבעוד חצי שנה כל זה יהיה רק זכרון שיכתב בסרט או בסדרה.
אנחנו ננציח אנחנו לעולם נזכור
את ה7 לאוקטובר היום השחור.
ונמשיך ונצמח כי אין לנו מדינה אחרת ולבית נשוב כך או אחרת.
ונשארה רק התקווה
"להיות עם חופשי בארצינו"
וזאת כל בקשתינו.
? נחבק אחת את השניה כי זאת התרופה הכי טובה .
*שבוע טוב תושבים יקרים,*
לאור הודעת דובר צה״ל בעניין שינוי הנחיות ההתגוננות, נכון לשעה זו, כל מסגרות הקייטנות, מחנות הנוער והטיולים מבוטלים במועצה ובכל השלוחות. מעונות היום ומסגרות החינוך המיוחד לא יפתחו מחר.
*בכל שינוי נעדכן.*
אנא עקבו אחר הודעות בתקשורת ובקבוצות הקשר במועצה.
*הינכם מתבקשים להקפיד להישמע להנחיות פיקוד העורף.*
*מוקד המועצה:* 5106* וואטסאפ 050-6725106
*בברכה,*
*דוברות חוף אשקלון*
*שבוע טוב תושבים יקרים,*
לאור הודעת דובר צה״ל בעניין שינוי הנחיות ההתגוננות, נכון לשעה זו, כל מסגרות הקייטנות, מחנות הנוער והטיולים מבוטלים במועצה ובכל השלוחות.
מעונות היום ומסגרות החינוך המיוחד לא יפתחו מחר.
*בכל שינוי נעדכן.*
אנא עקבו אחר הודעות בתקשורת ובקבוצות הקשר במועצה.
*הינכם מתבקשים להקפיד להישמע להנחיות פיקוד העורף.*
*בברכה,*
*דוברות*
*חוף אשקלון*
חג שמח לכל הקהילה
* בתקופת חג הפסח צפוי עומס מבקרים במרחב העוטף כולל בזיקים, ולכן החיילים בשער הונחו להקפיד בבדיקת הנכנסים ליישוב.
אנו מזכירים לתושבים לעדכן את החמ"ל על אורחים הצפויים להגיע על מנת למנוע אי נעימות ועיכובים בכניסתם.
* בימים האחרונים התגברו קצת רעשי הלחימה בצפון הרצועה.
אנו מזכירים לכולם שצוות החירום היישובי לא מוציא הודעות על כל ירי כזה.
במקרה של אירוע שונה כמובן נעדכן.
* למען הגברת הבטחון ותחושת הבטחון בזיקים. קיבלנו תגבור של כיתת חיילים נוספת שתשהה בזיקים במהלך הפסח לתגבור החיילים המאבטחים קבוע את זיקים.
טלפונים של חמל זיקים:
0502294490 086746517
בברכת חג שמח צחי ובטחון זיקים
פשוט ייאוש מתמשך.
כבר החלטנו שמגיעים הביתה, חג, בוא נעשה על האש בבית....הגדולה מתגעגעת לחברים, יאלה יצאנו.
ואז...
הודעות מאתמול מהנמצאים בקיבוץ על רעשים "חריגים" (עוד הזיה שסתם רעש/ בום קטן / יריות זה שגרתי אבל כשזה חריג- אז זה ממש חריג- מנרמלים לעצמנו- איזו תמימות של קיבוצניקים)
מגיעים- פטרית עשן מהצד הדרומי. אחותי, בנותיה והבת שלי פרקו מהאוטו למיגונית כי לא הבינו את פשר הבום המטורף.
הצטרפנו אליהן, והתפזרנו לבתים. המשכנו לביתנו- תוך כדי יציאת כיפת ברזל (יהי, הצלחנו אפילו לראות את הטיל- עוד חוויה לאוסף) צבע אדום, פורקים בעצמנו למיגונית מסריחה מפיפי שהיא גם תחנת אוטובוס למי שתהה (כן אמא, כולם עושים פה פיפי - נורמלי, כבר אמרנו?)
חוזרת לאחותי עם שלושה בממד, אחד מהם שלי.
ונחשו מה?
אף אחד לא מוכן לצאת ממנו.
אחיינית שלי מתחננת לעשות פיפי בסיר, אנחנו משדרות חוסן (ככה לימדו אותנו הרי, וכדי שתצא לשירותים מוכרות לה- "כדור אומץ", "טיפות אומץ", ועוד חירטוטים) עד שבסוף זה הצליח ועשינו לה מסיבה.
עברנו לבית שלנו.
העל האש אכן קרה (חוסן, כבר אמרנו ).
מפה לשם עוד יום מתיש או שנקרא לו יום מאתגר, מחזק, מחסן- מנסים להאמין לעצמנו אחרת איך נשרוד?
עד כמה אפשר לחסן את הילדים? ולמה לעזאזל?
גלעד שואל אותי איך אני- והאמת עברתי את זה די בסבבה (הכל יחסי, כן? בכל זאת הניסיון עושה את שלו וה7.10 לא יחזור כמו שכל המומחים מבטיחים) אבל אני עצבנית! זה פשוט מעצבן אותי! לא מאמינה שזו המציאות שלנו! מרגישה באיזה חלום הזוי שלא נגמר!
מה יהיה ב7.7 (עוד תאריך רנדומלי ומטופש)?
מה מחליטים? לאן חוזרים? האם חוזרים? כמה דילמות , כמה אפשר עוד. המח עייף! הגוף מותש וכואב (ועוד זכינו לישון על פולירון במלון)!
ממשלה של אפסים ואנחנו ממשיכים להציל את העולם- מתייצבים לעבודה, למילואים, למשימות, להתנדבות. ושלא נדבר על בזיון החטופים! שום רעש, שום מחאה, כלום לא מזיז להם- הממשלה האפסית הזאת ממשיכה לשים עלינו ז..... אחד גדול.
אאאאיייייייייףףףףףףףףף
בשקט בשקט רקטה שוגרה הבוקר מרצועת עזה והתפוצצה בשטח פתוח סמוך לאחד הקיבוצים. אף אחד לא עדכן אותנו. אבל זה לא הסיפור. הסיפור הוא שחזרנו לשגרה. תגובה מידתית:
ירי ארטילרי למקום השיגור.
חזרנו לשישה באוקטובר.
וכמו שאמרתי בעבר, כדי לשנות את המשוואה, חייב לעשות משהו אחר ומשהו אחר, זה השמדה של כל האזור שממנו משוגרת רקטה. כל האזור. לא משנה אם זה שטח פתוח, בית פרטי או מסגד. השמדה מוחלטת.
עד שזה לא יקרה, שום דבר לא השתנה כי המחבלים מבינים היטב שחזרנו להכיל.
כמו שהם אוהבים.
.
לזה בדיוק התכוונתי, כשכתבתי שהמלחמה הסתיימה…
מציג פריט: - מתוך 122
יחידת כפיר ישנו בלילה בגן ילדים בזיקים, לא וויתרו על האווירה וסיפור לפני השינה. שוקלים להשאיר אותו כגנן, כשהילדים יחזרו
קרא עוד
קרדיטים: צאפ מגזין בטלגרם, ארכיון זיקים
סדר שבועי ...מעלה החמישה/ זיקים
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
קובי פודה עם בני גנץ בשדות זיקים.
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
כיתת כוננות זיקים
קרא עוד
קרדיטים: צלם: קובי פודה
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
רבי מארח את בני גנץ
קרא עוד
קרדיטים: צלם: קובי פודה
הוזמנתי היום לפאנל של חדשות 12 לדבר על החיים במלון, ומרגישה שלא היה לי מספיק זמן לתאר את חיי היומיום שלנו… לא סיפרתי על האנשים המדהימים שתורמים כל יום וכל הזמן, על חברות גדולות שאימצו אותנו ״המפונים״, על אנשים פרטיים שאופים לנו עוגות כל שבת או מציעים שירותי כביסה, לא סיפרתי על איך זה להיות כל הזמן עם עוד המון אנשים-בכל מקום… בחדר אוכל, בלובי, בכביסה… לא סיפרתי איך המשפחתיות נפגעת כשהבעל במילואים או איך זה שאין זוגיות בתנאים כאלה, גם כשהוא כבר מגיע לבקר! לא סיפרתי על הקשיים הלימודיים של הילדים ולצד זה על רוחב הלב של בית הספר הקולט, שלא מפסיק לחבק ולחזק את ילדינו... לא סיפרתי על העוגן שמהוות חברותיי מהקהילה, עוגן שבלעדיו הייתי כבר שוקעת… לא סיפרתי על איך מתווכים את המצב לילדים ואיך מגיבים כשהם שואלים כל כמה ימים ״מתי חוזרים״ ו״החדר שלי עוד קיים?״… בקיצור, הבנתם. יש עוד המון מה לומר על התקופה הזו ובעיקר לבקש מהציבור שחזר לשגרה, שלא יישכח אותנו. מרגיש שרוב המדינה חזרה לשגרה ואנחנו תקועים במקום, עדיין ב7/10 עם מכרים, קולגות, שכנים, קרובים שאינם עוד או שהם חטופים-כי העוטף כולו הוא משפחה אחת וכולם מכירים את כולם… #חדשות12 #החזירואותםהביתה #עוטףעזה #מפונים #bringthemhome
קרא עוד
קרדיטים: צלם: סליה פלדשטיין
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: א
חייבת לפרוק את שעל לבי❣️ כן, כבר יותר מדיי ימים אנחנו נמצאים ב"שבעה" כפולה. הרגו אותנו!!! רצחו את נשמותינו!!! הרבה מאיתנו הלכו לעולמם... והיתר הולכים חיים - מתים בעולם הזה. כולםםםם מהלכים בחוסר וודאות. אין אופק, אין מטרה ברורה ואין אונים. כשאומרים שהאמון נשבר מתכוונים לזה שמה שהיה לפני השבעה באוקטובר לא יחזור לעולם!!! אנחנו, אנשי העוטף חיינו כעיוורים. לא האמנו שטבח שכזה יכול לקרות. לא חשבנו כלל שינטשו אותנו ללא הגנה וללא ביטחון. לא עלה בדעתנו שהמון של מפלצות יכול לפרוץ בקלות כזו את גבולות המדינה, להכנס ליישובים ולבתי אזרחים ולבצע מעשי תופת שלא בא לי לחזור ולתאר. כ- 20 שנה היינו השחפ"צ של המדינה, איפוד המגן שלה, איזור הבטחון. נירמלו את השגרה שלנו בסבבים וטפטופים. ידענו שבמקרה הגרוע ביותר ישגרו לעברינו טילים ונכנס למרחבים המוגנים. מיגנו את עצמנו לדעת!!! כל סבב פינו אותנו, שהינו כמה ימים מחוץ לבית וחזרנו עם הזנב בין הרגליים כי זה הבית שלנו והרי אומרים שביתו של האדם הוא מבצרו. כל זה היה עד ה 7 באוקטובר!!!! זהו!!! לא עוד!!! התפכחנו!!! המבצר כבר לא... הממ"ד כבר לא... ההבטחות כבר לא... המנהיגים כבר לא... אומרים שלמילים יש כוח וכיום אני מבינה עד כמה... קוראים לנו "עוטף עזה" ולא "עוטף ישראל" או "עוטף הנגב" כי המדיניות היתה לעטוף ולחמש את עזה וליצור להם את התנאים המעולים ביותר להפוך להיות מפלצות!! הם אלה שהתאמנו,התחזקו והתעצמו מול עיננו ולנו אמרו שהמפלצות האלה מורתעים!!! המזוודות זרמו לכוון הלא נכון... ואת מי הפתיעו בבוקר בהיר אחד? ומי חטף את הזוועות??? את הטבח הנורא!!! ואת מי הרעיבו בכספים? למי לא נתנו תקציבים? חשיבה מעוותת של מנהיגים לא ראויים!!! אז זהו לא עוד!!! נמאס לנו מהשקרים ומהטיוחים!!! היום מנסים לשחד אותנו בכספים כדי שנחזור לגור בעוטף ומנסים להשתיק אותנו. מה לא ברור? אנחנו כבר לא מאמינים לשקרים והבטחות על הקרח. איזור כל כך יפה, אנשים טובים ויפים מבחוץ ומבפנים, קהילות מהממות מאין יבוא עזרנו???? מייחלת לימים טובים יותר ???????????????????
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון
7.10.23 היום בו הכל השתנה, 7.10.23 היום בו הקרקע נשמטה. 7.10.23 היום בו גיליתי את עצמי מחדש, 7.10.23 היום בו גילתי מה זה באמת חשש. 7.10.23 היום בו הבטתי לילדיי בעיניים וסיפרתי להם שעליהם תמיד אשמור, 7.10.23 היום בו הבנתי שאת המבט שקיבלתי חזרה מהם תמיד בליבי אנצור. 7.10.23 היום בו הבנתי כמה ברת מזל הייתי ונשארתי לעמוד, 7.10.23 היום בו הבנתי שכול כך הרבה לא הצליחו לשרוד. 7.10.23 היום בו נלקחו כול כך הרבה חיים ונחטפו מאיתנו אחיות ואחים. 7.10.23 היום בו לכול כך הרבה משפחות השתנו לעולם החיים. 7.10.23 היום בו הודתי על כך שאני חלק מקהילה חזקה 7.10.23 היום בו הבנתי שיש לי עם מי לחלוק כל מועקה ויש לי עם מי לצעוק את הצעקה. 7.10.23 היום בו למדתי להעריך את הדברים הקטנים. 7.10.23 למדתי להעריך את הדברים שבשגרה נראים לא משמעותיים. לחיות 4 חודשים כמעט בבית מלון , המקום הזה שתמיד עשה לנו קונוטציה של חופש , של משפחה של בילוי ופנאי הפך לנו לבית. בית ללא פרטיות , בית ללא שפיות , בית קטן מאוד בלי שום פינה הגיונית. חדר מלון קטן לכל משפחה ולחלקינו זה זוג + ארבעה. לא רוצה להשמע מתלוננת מדי. רק פורקת את כל מה שעובר עלי. אני יודעת שכמוני עוד רבים , רק את השפיות שלהם בחזרה רוצים. רוצה לסיים בתפילה קטנה וצעקה גדולה לחטופים שיחזרו הביתה במהרה . שאותם לא תפקיר המדינה . על חיילנו הגיבורים שעושים לילות כימים כדי להחזיר לנו בטחון בחיים . שיחזרו כולם בשלום. אני תמיד אזכור את ה7.10.23
קרא עוד
קרדיטים: צלם: סליה פלדשטיין
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
יוצא לחיים חדשים גיבור כיתת הכוננות מקיבוץ זיקים, חיים יונוסוב, שנפצע מרימון בעת חילופי אש עם המחבלים ב-7 באוקטובר, סיים את תהליך שיקומו המוצלח וטס לטיול עם משפחתו בברזיל. עבורנו, זו זכות גדולה להאיר למטופלינו ולבני משפחותיהם את הדרך. שרק תמשיכו לחייך וליהנות מחיים בטוחים, בריאים ומאושרים. ???
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
IMG-20240214-WA0006
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
IMG-20240122-WA0010
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
IMG-20240214-WA0011
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
IMG-20240121-WA0043
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
IMG-20240209-WA0015
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
IMG-20240127-WA0015
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
IMG-20240204-WA0032
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
IMG-20240121-WA0092
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
IMG-20240209-WA0016
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
IMG-20240124-WA0044
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
IMG-20240121-WA0087
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
IMG-20240214-WA0025
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
IMG-20240124-WA0042
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
IMG-20240121-WA0110
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
IMG-20240214-WA0029
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
IMG-20240205-WA0012
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
IMG-20240211-WA0007
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
IMG-20240121-WA0108
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
IMG-20240214-WA0034
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
IMG-20240121-WA0102
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
IMG-20240208-WA0020
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
IMG-20240205-WA0007
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
IMG-20240206-WA0047
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
IMG-20240121-WA0049
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
IMG-20240213-WA0009
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
IMG-20240121-WA0053
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
IMG-20240218-WA0025
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
IMG-20240121-WA0050
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
IMG-20240205-WA0050
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
אז להזמנתו האדיבה של זאב אנגלמייר, הגעתי בהתרגשות רבה לפגישה, שהיתה ככ חמה,אנושית ולבבית. שוחחנו על הגלויות הקסומות שלו ( אמנות שהיא שליחות ועבודת קודש לעניות דעתי) על ההדים שגלוית המפונים שצייר והדברים שכתבתי בצמוד אליה מעוררים. על הרצאותיו המרגשות על הגלויות, איך לא? שוחחנו על המצב...על העמק ועל אנשים, התרגשתי לראות את הגלויה של הבוקר על שולחן העבודה וביקשתי לצלם ...והכי מרגש היה לקבל הדפס עם הקדשה אישית של הגלויה תודה לך Shoshke Engelmayer איש רגיש ומיוחד??
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: לא ידוע
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: מעלה
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: מעלה החמי
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: מעלה החמישה
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: מעלה החמישה ושג
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: מעלה החמישה ושגות ח
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: מעלה החמישה ושגות חם
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: מעלה החמישה ושגות חם הו
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: מעלה החמישה ושגות חם הודעו
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: מעלה החמישה ושגות חם הודעות
ללא כותרת
קרא עוד
קרדיטים: מעלה החמישה ושגות חם הודעות קהיל
אומרים לנו שאין מניעה ביטחונית לחזור לעוטף. נכון, אין. מבחינת הצבא. אבל מבחינתם של התושבים בעוטף צריך לומר, אין באמת שינוי. וזה אומר: דריכות 24/7, חיפוש אחר מרחב מוגן בכל מקום שאליו אתה הולך, וחלונות בממד סגורים. ואם לומר זאת במילים פשוטות: עוטף עזה. הנה, כך נראה השבוע האחרון בעוטף עזה: יום שני: צבע אדום ברעים, כיסופים יום שלישי: צבע אדום באשקלון, זיקים, נתיב העשרה כרמיה יום רביעי: צבע אדום בנחל עוז, עלומים ושוב נחל עוז יום חמישי: צבע אדום בסעד, כפר עזה, שדרות, ניר עם יום שישי: צבע אדום באשקלון, זיקים יום שבת (היום): צבע אדום בבארי, חצרים. אין מניעה ביטחונית, אבל אחרי סוף שבוע בזיקים, אי אפשר להחזיר את הילדים לסיוט הזה. תמונת ניצחון: השמדת חמאס חזרה לעוטף: אחרי שלא יוכלו לשגר רקטות
קרא עוד
בעקבות חזרתם של מספר הולך וגדל של חברות וחברים לקיבוץ, אנו פועלים למען הפעלת ענפים ושירותים חיוניים בקיבוץ וביניהם:
- כלבו.
- חדר אוכל.
- רפת (בעיקר בשבתות)
- מטעים.
- נוי.
אנו מבקשים את התגייסותם של החברים/ות לעבודה בענפים אלו, גם על מנת שנוכל לחלוק את העומס, וגם כדי לאפשר מגורים נוחים בזיקים למי שבוחר בכך.
מי שיכול לסייע, נא ליצור קשר עם שקד.
שבת שלום
חלפו 75 ימים מאז הבוקר הקשה של ה 7 באוקטובר
ורק כעת מצאתי פנאי לרגע לכתוב לכם כמה מילים.
על מה שקרה באותו הבוקר ושלושת הימים שאחריו
אני יכול לכתוב ספר שלם.
ההתקלות, הפצועים,הנתק מהצבא, הקשר עם אמנון ואיתמר שהיו היחידים שעזרו לנו בשעות הקשות האלה ומערכת החירום הישובית שהתגלתה במלוא גדולתה.
לצד תושבים מבוהלים נצורים ומנותקים מחשמל מים מידע, כאשר אנו נדרשים בכל כמה דקות לקבל החלטות
הרות גורל על חיי התושבים כולם.
ידענו לא מעט אירועי ביטחון בזיקים אבל מה שקרה באותם ימים הייתה מלחמה וכאשר היא מתנהלת אצלך בישוב זה הסיוט הכי גדול שיכול להיות.
כבר באותו היום היחידה שלי גוייסה בצו 8
אבל אני לא יכולתי לעזוב את הקיבוץ במצב הזה נשארתי יומיים נוספים לסייע לייצב את המערכת בזיקים.ורק אז הצטרפתי לחיילים שלי.
לאחר יומיים של אימונים הבאתי את כל היחידה לקיבוץ.
אלא היו ימים שעוד היו מחבלים בודדים פזורים בשטח והחמאס עוד ניסה לשחזר הצלחות בפשיטות מהים
ואני לא הייתי מוכן להתכונן למלחמה באיזה בסיס אימונים כאשר בקיבוץ שלי עדיין נלחמים.
בלב אמרתי לעצמי בואו נראה אותם עכשיו מנסים לתקוף את הקיבוץ שאני נמצא בו עם 100 הלוחמים שלי
לוחמים מצויידים מאומנים וחדורי מוטיבציה.
וכך במשך שבועיים התחלנו את המלחמה בזיקים
מנצלים את השטחים הגבוהים בקיבוץ
לתקוף ולהשמיד אוייב ומתכוננים לכניסה הקרקעית.
מאז ועד היום אנחנו נלחמים ברציפות בעזה.
צהל שלוחם ברצועה זה ממש לא הצבא של ה 7 באוקטובר. ברצועה נלחמים עשרות אלפי חיילים בסדיר בקבע ובמילואים בתקיפות באומץ וביסודיות.
בכל מקום שמגיעים אליו משמידים אוייב
מפרקים תשתיות ואוספים אמלח מעל ומתחת פני הקרקע. הלחימה הזו היא מאוד איטית אבל היא מביאה להישגים מעולים כל יום יש עוד ועוד יעדים ואין אבן שלא הופכים אותה.
ללחימה הזו יש גם מחירים כבדים
אין יום שעובר שאין בו נפגעים וזה כואב
אבל זו היא מלחמה וזה המחיר שאנו נאלצים לשלם בכדי לנצח בה.
בכל התקופה הזו קיבוץ זיקים הפך לבית השני לחיילים שלי. המפקדה האחורית יושבת במוסד הבית ומשם מארגנת ושולחת לנו את האמצעים לעזה.
ובכל הפוגה אנחנו יוצאים להתארגן מחדש בזיקים ומשם נכנסים שוב פנימה.
זה המקום להודות להנהלת הקיבוץ והאגודה שמאפשרת את זה.
לאביתר ועידן קריאף שהם אנשי הקשר שלנו
ולעשרות המשפחות מהקיבוץ שבמשך כל התקופה מסייעות ותומכות
( אני בכוונה לא מציין שמות אני אפילו לא מכיר את כולם)
משפחות שנתנו את הבית שלהם למקלחות
לבישולים חברים שמארגנים ארוחות לפני הכניסה וביציאה מעזה,
זה מחמם את הלב ונותן כוח להמשיך במלאכה.
המחיר הנוסף של הלחימה היסודית הוא מחיר הפינוי.
אני מכיר את הקשיים שלכם ומזדהה איתם
לא משנה לאיזה מקום התפנתם בסוף כל אחד רוצה את הפינה שלו בבית שלו עם המשפחה שלו.
מצד שני אני יכול להגיד במלוא האחריות שכל יום שעובר צהל מנצל לטובת העמקת ההישג
וזה מה יבטיח הרבה יותר ביטחון עבורנו בימים שאחרי המלחמה.
ביומיים האחרונים אני בהפוגה בארץ
ואני ער לשיח שמתקיים סביב החזרה לזיקים כבר כעת.
מי שמכיר את דעותי לאורך כל השנים מבין בוודאי שאני בטוח שזו טעות.
אנחנו עדיין בלחימה
ואף אחד בצבא לא יכול להבטיח ביטחון אישי למי שמגיע לקיבוץ
האיום של הירי הרקטי לא הוסר לגמרי וגם איומי הנט ארוך הטווח.
המדינה שלנו כבר שילמה מחירים כבדים מנשוא בחיי אדם במלחמה הזו ואין סיבה שמישהוא בקיבוץ יפגע
כי האיום ממשי וכאשר הוא מתממש הוא קטלני.
צריך לדעתי להשאיר את השהות בקיבוץ לחיוניים בלבד
עד סוף הלחימה.
הדברים האלה מעוררים תהיות על העיתוי
מתי זה ייגמר?
ואני ממליץ לכולם לא לעסוק בעיתוי אלא
באיך זה ייגמר
איך זה ייגמר מבחינה צבאית נשאיר לגנרלים
צריך לעסוק באיך זה יגמר:
מבחינה אישית ( הרי כולנו נפגעי טרור) וחייבים לחזק את הנפש.
מבחינה משפחתית גם בשל המתקפה שחוינו וגם בשל לחצי הפינוי חייבים לחזק את התא המשפחתי
ומבחינה קהילתית
אני בטוח בחוסנה של קהילת זיקים
ובתבונה של הנהגת הקהילה לנווט את העסק כהכנה ליום שאחרי ואני יודע שהנהגת הקהילה עוסקת בזה כבר כעת ובמלוא הרצינות.
ואני בטוח ביכולת שלנו להתגבר על המשבר ולבנות מחדש ובהדרגה את האימפריה של זיקים.
אני מודע לקושי שהפיצול בפינוי גרם
ואני בטוח שאנחנו ניהיה חזקים ממנו.
בשבילי ובשביל החיילים שלי הניצחון האמיתי יהיה לראות את הישובים בעוטף חוזרים לפרוח.
לסיום אני חייב מילה למערך הביטחון המופלא שלנו
אביתר הרבשצ, עידן קריאף שהחליף אותי בביטחון עד שהתגייס בעצמו, שחר מור
והאנשים המופלאים בצוותי צחי ובכיתת הכוננות.
אתם מדהימים
ואתם מעוררים השראה
ואני לא מתייחס רק לתפקוד בימים הראשונים
אני רואה אתכם מחזיקים את מערך הביטחון בקיבוץ ואת מערך הפינוי בתפקוד גבוה
דווקא בימים אלא שלכל אחד יכול להיות תירוץ לעסוק בעיניינים האישיים שלו
אתם מנהלים את המערכת באופן מדהים
אשרי הישוב שזה מערך הביטחון שלו
אתם מדהימים זכינו בכם.
אני חוזר היום עם היחידה שלי לקרב הבא שלנו ואנחנו נמשיך להילחם עד שיחליפו אותנו,
ואתם תושבי הקיבוץ באשר אתם תחזיקו מעמד !
מחכה כבר לפגוש אתכם ביום שאחרי
בשמי
בשם ערן שני שנלחם איתי כתף אל כתף מהיום הראשון
ובשם כל החיילים בפלסר 460
תודה ענקית לקיבוץ המדהים שלנו.
סא״ל דניאל נחמיה
מפקד פלסר 460
ויור ועדת ביטחון בזיקים
בהמשך לשיח קהילות שקיימנו לאחרונה יחד, התקיימה היום ישיבת קבינט שעסקה בישובי 0-4 לגביהם טרם התקבלה החלטת הממשלה בנושא חזרתם. בישיבה דרשתי לאפשר לתושבים המעוניינים בישובים אלה להאריך את שהות הפינוי במימון המדינה עד לתום שנת הלימודים (ראשית יולי).
ביחס לנתיב העשרה מתקיים דיון בנפרד.
כמו כן, דרשתי שתושבים המעוניינים לחזור לביתם יזכו להמשך מענק האכלוס עד למועד החזרה שיקבע לגבי כל ישוב.
לאור הדרישה, הנחה ראש הממשלה את גורמי המקצוע לבחון בחיוב את הבקשה ולמסור את המלצותיהם בתוך 10 ימים.
נעדכן בכל התפתחות.
*בברכה,*
*איתמר רביבו,*
*ראש המועצה*
אתמול בערב קיבלנו בשורה משמחת -
בשעה טובה, רשות החשמל אישרה את הצטרפותנו למתווה "מחלקי חשמל הסטוריים", מה שיאפשר הקמת מערכות סולאריות רבות על גגות ברפת, במבני המפעלים, במאגר הביוב ובמקומות נוספים.
למרות קשיים ביורוררטיים לא מועטים, התעקשנו ששטח המחלק יכלול את כל שטח הקיבוץ, ולשמחתי מצאנו ברשות החשמל אוזן קשבת והמון רצון לעזור וללכת לקראתנו.
שבת שלום
אנו שמחים להודיע על פתיחת חדר האוכל בזיקים, החל מיום ראשון הקרוב ה- 28.1.
אנחנו מודים לסיטה על ההתגייסות והאחריות שהיא לוקחת להפעיל את החד"א יחד עם גלי נקש, לה אנו מודים על לקיחת האחריות לפתיחת הכל בו והסיוע בחד"א ?
חד"א יהיה פתוח בכל יום (מראשון עד חמישי) בין השעות 11:00 ל- 13:00 עם אפשרות לישיבה או לקיחת מנות הביתה.
בכל בוקר יפורסם בווטסאפ של כלל הקהילה התפריט עם מחירי המנות לאותו יום.
ותיקים שמתקשים להגיע לחד"א ומבקשים לקבל אוכל לביתם, מתבקשים להודיע לסיטה בכל בוקר, עד השעה 09:00.
אנשים שיהיו מעוניינים לקחת מנות לסופ״ש, מתבקשים להודיע לסיטה עד מחר, יום רביעי, בשעה 09:00 בבוקר ולציין את כמות המנות שהם מעוניינים להזמין.
בתקווה לימים טובים
אנחנו שמחים להודיע על פתיחת המכבסה והקומונה. אנחנו מודים מקרב לב לגילה ויעל דרור אנגל על ההתגייסות והאחריות שלקחו להפעלת הענף. כבר היום הן הספיקו לכבס ולקפל את כל הכביסה. מחר יהיה פתוח לזריקה ואיסוף של הכביסה. הענף יפתח פעמיים בשבוע. על הימים והשעות יצא פרסום נפרד.
תודה ולילה טוב.
הלוויה של אסתר פלונקה תתקיים מחר, יום שני בשעה 11:00 *בקיבוץ יסעור*.
יושבים שבעה בביתם של מרקי וסמדר *בזיקים*, מיום שלישי עד יום שישי (כולל) בשעות 09:00 עד 13:00;
ומ-16:00 עד 20:00.
1. ממוצע הגשם הרב שנתי בזיקים בחודש ינואר הוא 205 מ"מ.
2. הכמות הגבוהה ביותר שנמדדה אי פעם היתה בינואר שנת 2020 (298 מ"מ).
3. והשנה... שיא חדש ?
התברכנו בינואר הגשום אי פעם, עם 329 מ"מ ??☔
1. הירי שנשמע היום וגם בימים אחרים הוא ירי מלחימה בתוך רצועת עזה.
2. לא היה אירוע מבצעי בחוף או במרחב הישוב.
3. הקיבוץ כבר לא שטח צבאי סגור מ-21/2
4. החוף עדיין שטח צבאי סגור.
5. במידה ויהיה אירוע הקשור לזיקים או משפיע בכל צורה על תושביו - יצא עדכון מיידי לתושבים.
בברכה צחי ובטחון זיקים
אנחנו שומעים כמוכם את הידיעות בתקשורת על כוננות בישראל מחשש תגובה איראנית.
לידיעתכם אין שום הנחיה של פיקוד העורף או גורמי בטחון אחרים על צורך בפתיחת מקלטים. במידה ויהיה צורך בכניסה למרחב מוגן, המרחב המוגן בזיקים הוא הממדים.
כמובן שבמידה ותהיה הנחיה אחרת נעדכן את הציבור.
בברכת שבת שלום צחי ובטחון זיקים
קולות הירי/הפצצות הנשמעים מדי פעם, וישמעו גם בהמשך, הם ירי של צה"ל.
אנחנו לא נוציא הודעה בכל פעם שמתבצע ירי.
*במידה ויהיה אירוע שונה או חריג ניידע מיידית.*
פסח שקט ורגוע
למרות המצב גם השנה מתקיימת פעילות במסגרת *דרום אדום* בנגב המערבי
החל מה-2 בפברואר ולאורך ארבעת סופי השבוע בפברואר תתקיים הפעילות המסורתית ״דרום אדום״ בנגב המערבי.
קיום הפעילות מתאפשרת בהתאם להערכת המצב הביטחונית, עם מספר התאמות בצל המלחמה. בעיקרן - הסטת מוקד האירועים לחלקה המזרחי של גזרת הנגב המערבי.
*כביש 232 מצומת יד מרדכי ועד לכרם שלום יסגר במהלך סופי השבוע בהם מתקיים האירוע. בנוסף יהיה חסם בצומת הג'חנון לכיוון הים*
המרחב יתוגבר בנוכחות של כוחות צה״ל, המשטרה הצבאית ומשטרת ישראל על מנת למנוע התקהלויות בסמוך לגבול עזה.
תגבור זה לא קשור למצב הבטחוני אלא לארועי דרום אדום.
שימו לב, חלקו המערבי של העוטף כולל זיקים עדיין מוגדר כשטח צבאי סגור בשל הלחימה, ולכן החיילים בשער לא יאפשרו כניסת מטיילים לזיקים
מבחינת תושבי זיקים אין שום שינוי בהנחיות.
בברכה,
צחי ובטחון זיקים
*שינויים במדיניות ההתגוננות של פיקוד העורף בעוטף עזה*
בתום הערכת מצב, הוחלט כי החל מהיום (ה') בשעה 18:00 יבוצע שינוי במדיניות ההתגוננות באזור הנחיה עוטף עזה, למעט החרגות שנקבעו במספר יישובים. מדיניות ההתגוננות נקבעת מתוך שאיפה לאזן בין הצלת חיים וקיום שגרת חירום.
במסגרת השינויים תתאפשר התקהלות של 100 אנשים בשטח פתוח ו-300 אנשים בשטח סגור, וקיום פעילויות חינוכיות לרבות בתי ספר וגני ילדים במקום שאפשר להגיע ממנו למרחב מוגן תקני בזמן התגוננות.
השינויים יתאפשרו ביישובי העוטף, למעט עשרה יישובים בהם תתאפשר התקהלות בשטח פתוח של 50 אנשים, ובשטח סגור של 100 אנשים. עשרת היישובים הם: נירים, כרם שלום, ניר עוז, כיסופים, עין השלושה, סופה, חולית, נתיב העשרה, כפר עזה ונחל עוז.
מצורפת מדיניות ההתגוננות של פיקוד העורף: https://IDFANC.activetrail.biz/ANC02012024.151818
יש להמשיך ולעקוב אחר ההנחיות המפורסמות על ידי פיקוד העורף באמצעי ההפצה הרשמיים. ההנחיות המלאות מעודכנות בפורטל החירום הלאומי וביישומון פיקוד העורף.
עדכון התנהלות בזיקים:
יצא צו אלוף חדש ולפיו החל מה-21/2/24 זיקים ועוד ישובים נוספים כבר לא מצויים תחת ההגדרה של שטח צבאי סגור.
בהתאם לכך, אנו משנים את שיטת בקרת כניסת התושבים והאורחים לזיקים. המטרה היא לבטל את הצורך ברישום כניסות ויציאות של *תושבי* זיקים.
במקביל, חמ"ל זיקים ממשיך לפעול באופן מלא 24/7 ולנהל רישום של כל התושבים הישנים בזיקים, ושל כל האורחים המבקרים בזיקים.
לצורך שינוי השיטה, הכנו מדבקות של אגודת מתישבי זיקים, ונחלק אותן לכל תושבי זיקים בעלי רכב, להדבקה על החלון הקדמי של הרכב (בצד הנוסע). המדבקות יאפשרו לחיילים לזהות מי תושב זיקים, והם יבדקו רק את פרטי הנכנסים שאין להם מדבקות.
מדבקות יודבקו גם על כל רכבי קיבוץ זיקים, ובנוסף על רכבי העובדים המגיעים באופן קבוע לזיקים, פולירון, פולירית, ואחרים.
*האחריות לעדכון החמ"ל על תושבים הישנים בזיקים עוברת מהחיילים בש"ג לתושבים*
תושבים שחזרו באופן קבוע לזיקים מתבקשים לעדכן את החמ"ל בעת הגעתם לזיקים.
תושבים שמגיעים לישון ללילות בודדים, מתבקשים לעדכן בכך את החמ"ל.
עדכון החמ"ל אפשרי דרך טלפון, וואטס-אפ או הגעה פיזית לחמ"ל.
כלל התושבים בעלי רכבים מתבקשים להגיע לחמ"ל החל מיום שני לצורך קבלת המדבקה, רישום פרטיהם, וקבלת דף הסבר והנחיות לצורת ההתנהלות בזיקים בשלב הנוכחי.
תודה
צח"י וצוות בטחון זיקים.
היום מתבצעת יציקת משטח בטון, בציר המערכת בעלייה מכיוון המתבן לחניית בית עלמי.
הנכם מתבקשים להתרחק מהציר ומיציקת בטון הטרי ביממה הקרובה, בדגש על בני נוער המסתובבים באופן עצמאי בשטחי הקיבוץ ובעלי כלבים אשר יוצאים לטיולים בשעות הערב.
בסיום היציקה הציר ייחסם לתנועת רכבים.
ואז שאלתי את עצמי את השאלה המבוקשת האם אני אמורה להרגיש כך? האם הילדים שלי אמורים להרגיש כך? האם כל הקהילה שלי אמורה להרגיש כך?
אחרי השבעה באוקטובר זה לא ברור כלל!!!
אחרי יותר מעשרים שנה שאנו סופגים ב"עוטף" שיגורי רקטות מרצועת עזה...
אחרי התופת שעברנו בשבת השחורה והתגלו הרבה מאד מחדלים ועוד יתגלו...
אחרי שכל התקופה היינו השכפ"צ של המדינה...
אז זהו!!! לא עוד!!
ה.ת.פ.כ.ח.נ.ו !!!
לא נחיה עוד כסומא, כ"פתי מאמין" ובאמונה שהכל "יהיה בסדר"
אומרים שביתו של האדם הוא מבצרו!!!
התחושה הזו היתה עד השבת השחורה.
מאותו יום הבנו שהמבצר הזה עלול להפוך להיות מלכודת מוות, מקום שהוא לא בטוח בעליל, לא מוגן- לא מירי טילים, לא משריפות ולא ממפלצות חלאות אדם!!!
אסור גם לשכוח את הטראומות והפגיעות הנפשיות שכל אלה שחוו את הזוועות "סוחבים" איתם.
כל אחד במידה זו או אחרת... שלא לדבר על הילדים התמימים שמביעים את החרדות בכל מיני תופעות גופניות ונפשיות שלא אפרט כאן.
אז לא ברור לי למה?
אם הביטחון לא חזר לאיזורינו והתותחים ממשיכים לרעום, יש עדיין חשש לירי טילים ולחדירת מחבלים מהאויר, מהים ומהיבשה אז למה החליטו עבורינו שאין מניעה ביטחונית לחזרת התושבים- התנסחות מעניינת הייתי אומרת!!!
מי יתן את הדין אם יקרה שוב תקרית ולו הקלה ביותר?
מי יטפל בשריטות שבוא יבואו ויצטרפו לחבריהם?
אותם אלה שהזניחו אותנו יותר מעשרים שנה?
אותם אלה שהפקירו אותנו, נטשו אותנו ובגדו בנו ברגע האמת?
ועכשו אותם "מנהיגים" נוקטים בצעדים נוספים
צעד אחד קוראים לו שוחד! כן, כן. מי שיחזור יקבל מענק.
צעד נוסף- אותם אנשים שלא ירצו לחזור במצב הקיים יורידו להם ממענק האיכלוס כך שאם ירצו להמשיך לגור במקומות מוגנים יותר בשכר דירה לא יוכלו, כי ידוע שזה עסק יקר כך שנוצר מצב שכולנו "מחושקים"- מילכוד 23.
מדינה שמנהיגיה אוכלים את יושביה!!!
"מנהיגים" שטובים מאד בסיסמאות-נשמיד, נביס, נמוטט ועוד...
אבל לצערי פחות במעשים...
"מנהיגים" שמנסים ללחוץ אותנו לקיר ובעקיפין מחייבים אותנו לחזור ולחיות בשדה קרב מבלי להחזיר אלינו לא את הביטחון ולא את תחושת הביטחון.
זה מה שנקרא משבר אימון!!!! נוסף.
אני קוראת לכל מקבלי ההחלטות באשר הם:
א. קודם כל תחזירו את כל החטופים לפני שאתם מחזירים את תושבי העוטף הביתה.
ב. עד שהאיומים לא יוסרו באיזור, אסור לאלץ אף אחד לחזור הביתה. כל אחד יעשה את השיקולים שלו ויחליט בקצב שלו אם ומתי לחזור. אסור להאיץ באף אחד כי אין אמת אחת!!!
ובינתיים באופן אישי, אני מחפשת מישהו או מישהי שיחזיר או תחזיר לי את הביטחון ואת תחושת הביטחון.
??????????????????
נכון, אין. מבחינת הצבא.
אבל מבחינתם של התושבים בעוטף צריך לומר, אין באמת שינוי. וזה אומר: דריכות 24/7, חיפוש אחר מרחב מוגן בכל מקום שאליו אתה הולך, וחלונות בממד סגורים.
ואם לומר זאת במילים פשוטות: עוטף עזה.
הנה, כך נראה השבוע האחרון בעוטף עזה:
יום שני: צבע אדום ברעים, כיסופים
יום שלישי: צבע אדום באשקלון, זיקים, נתיב העשרה כרמיה
יום רביעי: צבע אדום בנחל עוז, עלומים ושוב נחל עוז
יום חמישי: צבע אדום בסעד, כפר עזה, שדרות, ניר עם
יום שישי: צבע אדום באשקלון, זיקים
יום שבת (היום): צבע אדום בבארי, חצרים.
אין מניעה ביטחונית, אבל אחרי סוף שבוע בזיקים,
אי אפשר להחזיר את הילדים לסיוט הזה.
תמונת ניצחון: השמדת חמאס
חזרה לעוטף: אחרי שלא יוכלו לשגר רקטות
7/10/23-7/4/24 חצי שנה של סיוט ובקצה, תקווה
חצי שנה שזה 6 חודשים, 24 שבועות, 184 ימים, 4416 שעות ו...
+1400 נרצחים
+200 חטופים
133 חטופים עדיין בשבי חמאס
604 חללי צה"ל
אלפי חיילים וחיילות פצועים בגופם ובנפשם
עשרות אלפי אזרחים מדינה מפונים מבתיהם
הראש לא קולט, הלב מתפוצץ והבטן מתהפכת. כל כך הרבה שאלות ואין תשובות.
חצי שנה שזה 6 חודשים, 24 שבועות, 184 ימים, 4416 שעות ועדיין פליטה בארצי. מנסה לייצר מתוך כל הרע הזה שגרה כלשהיא.
אני מנסה, באמת מנסה לראות את האופק, לראות את הטוב אבל, כשהאחראיים למחדל/אסון/שואה, (you name it) לא לוקחים אחריות (חלקם לפחות) או לא מתפטרים מתפקידם ו/או נפרדים מכיסאם וממשיכים לעשות כלום או יותר נכון עושים רק נזקים. אז כן, קשה מאוד לראות את האור שבקצה...
ובכל זאת,
לחצי השני של השנה המקולקלת הזאת אני מאחלת לי, למשפחתי, לחבריי ולאזרחי המדינה שהופקרו ב-7/10/23 שנחזור לחיות חיים שפויים, חיים של שיגרה וביטחון. שממשלת הזדון והעומד בראשה יוחלפו במנהיגים שיש בהם אמפטיה לאזרחי המדינה, מנהיגים שיהיו ראויים לעם הזה.
שהחטופים, כולם כולל כולם יחזרו
שלא יהיו עוד "הותר לפרסום"...
שנוכל לחזור הביתה (בדרום וגם בצפון)
שיחזרו הביטחון, תחושת הביטחון, השקט והאמון
חצי שנה שאנחנו נודדים .
חצי שנה שבבית מלון חיים.
בחצי שנה קורים המון דברים.
חלקם נעימים חלקם בלתי נסבלים.
מתמקדת בשגרה , מנסה כל יום לחפש את מה שעושה לי להרגע.
אז המקום קסום ופסטורלי, התנאים מעולים ובאמת שלא רע לי.
יצרנו לנו קהלתיות
חיזקנו קשרי חברות .
יודעים לעטוף אחד את השניה ויודעים לתת מרחב מחייה.
אבל, כל הזמן חושבים על המחר
כל הזמן זוכרים שבסוף זה נגמר. מה יהיה ואיך נחזור מתי ולאן ?
האם נרגיש בטוח בגן העדן שהשארנו שם?
וחושבים על החטופים על החיילים ועל המשפחות שאיבדו חיים.
חצי שנה זה הרבה זמן , אנחנו עדיין כאן. חזקים וחלשים נופלים וקמים מעריכים את כל הנתינה ויחד עם זה בוכים על הנהגת המדינה.
רוצה לאחל להחזרתם של אחינו שנמצאים בגהנום , רוצה לאחל ששום חייל יותר לא יפול. שהפצועים בגוף ובנפש יחלימו במהרה. ושבעוד חצי שנה כל זה יהיה רק זכרון שיכתב בסרט או בסדרה.
אנחנו ננציח אנחנו לעולם נזכור
את ה7 לאוקטובר היום השחור.
ונמשיך ונצמח כי אין לנו מדינה אחרת ולבית נשוב כך או אחרת.
ונשארה רק התקווה
"להיות עם חופשי בארצינו"
וזאת כל בקשתינו.
? נחבק אחת את השניה כי זאת התרופה הכי טובה .
חצי שנה שאנחנו נודדים .
חצי שנה שבבית מלון חיים.
בחצי שנה קורים המון דברים.
חלקם נעימים חלקם בלתי נסבלים.
מתמקדת בשגרה , מנסה כל יום לחפש את מה שעושה לי להרגע.
אז המקום קסום ופסטורלי, התנאים מעולים ובאמת שלא רע לי.
יצרנו לנו קהלתיות
חיזקנו קשרי חברות .
יודעים לעטוף אחד את השניה ויודעים לתת מרחב מחייה.
אבל, כל הזמן חושבים על המחר
כל הזמן זוכרים שבסוף זה נגמר. מה יהיה ואיך נחזור מתי ולאן ?
האם נרגיש בטוח בגן העדן שהשארנו שם?
וחושבים על החטופים על החיילים ועל המשפחות שאיבדו חיים.
חצי שנה זה הרבה זמן , אנחנו עדיין כאן. חזקים וחלשים נופלים וקמים מעריכים את כל הנתינה ויחד עם זה בוכים על הנהגת המדינה.
רוצה לאחל להחזרתם של אחינו שנמצאים בגהנום , רוצה לאחל ששום חייל יותר לא יפול. שהפצועים בגוף ובנפש יחלימו במהרה. ושבעוד חצי שנה כל זה יהיה רק זכרון שיכתב בסרט או בסדרה.
אנחנו ננציח אנחנו לעולם נזכור
את ה7 לאוקטובר היום השחור.
ונמשיך ונצמח כי אין לנו מדינה אחרת ולבית נשוב כך או אחרת.
ונשארה רק התקווה
"להיות עם חופשי בארצינו"
וזאת כל בקשתינו.
? נחבק אחת את השניה כי זאת התרופה הכי טובה .
לאור הודעת דובר צה״ל בעניין שינוי הנחיות ההתגוננות, נכון לשעה זו, כל מסגרות הקייטנות, מחנות הנוער והטיולים מבוטלים במועצה ובכל השלוחות. מעונות היום ומסגרות החינוך המיוחד לא יפתחו מחר.
*בכל שינוי נעדכן.*
אנא עקבו אחר הודעות בתקשורת ובקבוצות הקשר במועצה.
*הינכם מתבקשים להקפיד להישמע להנחיות פיקוד העורף.*
*מוקד המועצה:* 5106* וואטסאפ 050-6725106
*בברכה,*
*דוברות חוף אשקלון*
לאור הודעת דובר צה״ל בעניין שינוי הנחיות ההתגוננות, נכון לשעה זו, כל מסגרות הקייטנות, מחנות הנוער והטיולים מבוטלים במועצה ובכל השלוחות.
מעונות היום ומסגרות החינוך המיוחד לא יפתחו מחר.
*בכל שינוי נעדכן.*
אנא עקבו אחר הודעות בתקשורת ובקבוצות הקשר במועצה.
*הינכם מתבקשים להקפיד להישמע להנחיות פיקוד העורף.*
*בברכה,*
*דוברות*
*חוף אשקלון*
* בתקופת חג הפסח צפוי עומס מבקרים במרחב העוטף כולל בזיקים, ולכן החיילים בשער הונחו להקפיד בבדיקת הנכנסים ליישוב.
אנו מזכירים לתושבים לעדכן את החמ"ל על אורחים הצפויים להגיע על מנת למנוע אי נעימות ועיכובים בכניסתם.
* בימים האחרונים התגברו קצת רעשי הלחימה בצפון הרצועה.
אנו מזכירים לכולם שצוות החירום היישובי לא מוציא הודעות על כל ירי כזה.
במקרה של אירוע שונה כמובן נעדכן.
* למען הגברת הבטחון ותחושת הבטחון בזיקים. קיבלנו תגבור של כיתת חיילים נוספת שתשהה בזיקים במהלך הפסח לתגבור החיילים המאבטחים קבוע את זיקים.
טלפונים של חמל זיקים:
0502294490 086746517
בברכת חג שמח צחי ובטחון זיקים
כבר החלטנו שמגיעים הביתה, חג, בוא נעשה על האש בבית....הגדולה מתגעגעת לחברים, יאלה יצאנו.
ואז...
הודעות מאתמול מהנמצאים בקיבוץ על רעשים "חריגים" (עוד הזיה שסתם רעש/ בום קטן / יריות זה שגרתי אבל כשזה חריג- אז זה ממש חריג- מנרמלים לעצמנו- איזו תמימות של קיבוצניקים)
מגיעים- פטרית עשן מהצד הדרומי. אחותי, בנותיה והבת שלי פרקו מהאוטו למיגונית כי לא הבינו את פשר הבום המטורף.
הצטרפנו אליהן, והתפזרנו לבתים. המשכנו לביתנו- תוך כדי יציאת כיפת ברזל (יהי, הצלחנו אפילו לראות את הטיל- עוד חוויה לאוסף) צבע אדום, פורקים בעצמנו למיגונית מסריחה מפיפי שהיא גם תחנת אוטובוס למי שתהה (כן אמא, כולם עושים פה פיפי - נורמלי, כבר אמרנו?)
חוזרת לאחותי עם שלושה בממד, אחד מהם שלי.
ונחשו מה?
אף אחד לא מוכן לצאת ממנו.
אחיינית שלי מתחננת לעשות פיפי בסיר, אנחנו משדרות חוסן (ככה לימדו אותנו הרי, וכדי שתצא לשירותים מוכרות לה- "כדור אומץ", "טיפות אומץ", ועוד חירטוטים) עד שבסוף זה הצליח ועשינו לה מסיבה.
עברנו לבית שלנו.
העל האש אכן קרה (חוסן, כבר אמרנו ).
מפה לשם עוד יום מתיש או שנקרא לו יום מאתגר, מחזק, מחסן- מנסים להאמין לעצמנו אחרת איך נשרוד?
עד כמה אפשר לחסן את הילדים? ולמה לעזאזל?
גלעד שואל אותי איך אני- והאמת עברתי את זה די בסבבה (הכל יחסי, כן? בכל זאת הניסיון עושה את שלו וה7.10 לא יחזור כמו שכל המומחים מבטיחים) אבל אני עצבנית! זה פשוט מעצבן אותי! לא מאמינה שזו המציאות שלנו! מרגישה באיזה חלום הזוי שלא נגמר!
מה יהיה ב7.7 (עוד תאריך רנדומלי ומטופש)?
מה מחליטים? לאן חוזרים? האם חוזרים? כמה דילמות , כמה אפשר עוד. המח עייף! הגוף מותש וכואב (ועוד זכינו לישון על פולירון במלון)!
ממשלה של אפסים ואנחנו ממשיכים להציל את העולם- מתייצבים לעבודה, למילואים, למשימות, להתנדבות. ושלא נדבר על בזיון החטופים! שום רעש, שום מחאה, כלום לא מזיז להם- הממשלה האפסית הזאת ממשיכה לשים עלינו ז..... אחד גדול.
אאאאיייייייייףףףףףףףףף
ירי ארטילרי למקום השיגור.
חזרנו לשישה באוקטובר.
וכמו שאמרתי בעבר, כדי לשנות את המשוואה, חייב לעשות משהו אחר ומשהו אחר, זה השמדה של כל האזור שממנו משוגרת רקטה. כל האזור. לא משנה אם זה שטח פתוח, בית פרטי או מסגד. השמדה מוחלטת.
עד שזה לא יקרה, שום דבר לא השתנה כי המחבלים מבינים היטב שחזרנו להכיל.
כמו שהם אוהבים.
.
לזה בדיוק התכוונתי, כשכתבתי שהמלחמה הסתיימה…